אביב צדקיה

צלם ויוצר סרטים

המצלמה הראשונה ששמתי עליה את היד היתה בעצם מצלמת וידאו.
אי שם בשנות השמונים הרחוקות דודי קנה מצלמת סוני פשוטה בשביל לתעד רגעים משפחתיים.

במפגש השבועי אצל סבתא, נתקלתי בה לראשונה.
היא היתה מהממת, בהחלט אהבתי הראשונה וזה היה ברור לכולם מהרגע הראשון שאת תפקיד "המתעד" המשפחתי אקח לידיי בכל הכח.

אחרי כמה חגים וכמה מפגשים משפחתיים חיברנו את המצלמה למקלט הטלוויזיה הישן של סבתא, ולתדהמתי גיליתי קסם.
הצבעים, הפרצופים, הקולות- הכל היה שונה, מודגש ומועצם.

גיליתי שבתוך כל האנדרלמוסיה שמשפחה בסדר גודל כזה יכולה לייצר, אני יכול למצוא אין ספור סיפורים. כל מקום שאכוון אליו את המצלמה, גם אם באותו רגע נראה קטן ולא בולט, יקבל במה חדשה ויספר סיפור שלם. 

עברו שנים, זה עדיין קורה כל פעם מחדש-
בין אם אני מצלם תמונות זזות, תמונות קפואות, בין אם אני עורך ובין אם אני פשוט כותב-
הסיפור הוא אף פעם לא שלי, אני רק נותן לו במה.

 
אביב צדקיה, בוגר לימודי קולנוע ואמנות ב"קמרה אובסקורה" 2009.